טופס רישום

כל אחד מחמשת השערים מכיל את מגוון אפשרויות העבודה בתהליך ההתמקדות. ארבעה מהשערים עוסקים בתהליך תוך אישי – גוף, שכל, רגש, ודמיון והשער החמישי – יחסים, עוסק בתהליך בינאישי.

פירוט השערים ומיונם עשוי להרחיב את יכולת ההתבוננות וההבנה של תהליך ההתמקדות ולאפשר להבחין בניואנסים הקטנים והגדולים, העשויים להרכיב את החוויה.

שער הגוף כולל את בטויי חמשת החושים - מגע, ראיה, שמיעה, טעם וריח; סוגים שונים של תנועה במרחב - אטית, קוטבית, פנימית וספונטנית; תנוחות גוף, ביטוי קולי, מקצבי נשימה, דחפים הקשורים לתגובות הישרדות (fight, flight, freeze) ותגובות גופניות כמו לדחוף, לתפוס, להחזיק, לנשוך. שער הגוף כולל גם כאבים פיזיים, סימפטומים גופניים ומחושים פסיכוסומאטיים.

שער השכל הינו שער קוגניטיבי, הכולל מחשבות, רעיונות, הבנות ותובנות. משמעות (meaning), הסברים וסיפורים, ידע, אמונות ודעות.

שער הרגש כולל את טווח הרגשות המלא, כעס, עצב, פחד, אשמה, קנאה, בושה, שמחה, אהבה וכדומה.

שער הדמיון כולל דמיון ופנטזיה, דימויים, זיכרונות, תמונות, חזיונות, הבזקים, סמלים, צורות וצבעים.

שער היחסים הינו שער בינאישי, שכולל את ביטויי האינטראקציה הבינאישית בין מטפל למטופל ב"כאן ועכשיו" (יחסי העברה ויחסי העברה נגדית).

בחוויה שתיארתי ניתן לראות את התנועה בין שערי השכל, הגוף, הדמיון והרגש ובין כל השערים האלה לתחושה המורגשת. תיאור החוויה בכל שער אם באמצעות מחשבות או זיכרונות או דימויים או תחושות פיזיות והשהייה בהם, מאפשר לתחושה המורגשת להתהוות ולהיפתח לשינוי או לתפנית הפנימית – ה-Felt Shift כפי שמכנה זאת ג'נדלין, לכיוון התרחבות ורווחה.

 

התהליך שחוויתי מדגים כמה עקרונות משמעותיים בעבודתו של ג'נדלין עליהם כתב בספרו

Focusing-Oriented Psychotherapy ( 1996 ) :

1.      האטה. כדי להיות עם משהו פנימי באופן ישיר, דרושות כמה שניות, לעתים דקות. לשם כך אנו רוצים להאט את קצב הדיבור לעתים עד לכדי שתיקה. ההאטה והשתיקה מאפשרות לנו להיות בשימת לב ובהקשבה מלאה לחוויה הפנימית.

2. שהייה עם התחושה הפנימית העמומה. על פי ג'נדלין "התחושה המורגשת היא דבר מה שאיננו מזהים בתחילה, היא מעורפלת ואפלולית. אנו מרגישים שהיא בעלת משמעות, אך היא בלתי מוכרת. לשהות הזו אנו קוראים התמקדות וכוונתנו במילה זו היא לשהות עם משהו שאינו ברור אך מורגש בגוף, במשך פרק זמן מסוים, עד אשר הוא "נכנס לפוקוס".

3. דיוק התהליך באמצעות "הדהוד". הדיוק בתהליך מתרחש כשהאדם בודק בדיקה חוזרת בגוף את כל המילים, המשפטים, הדימויים, הרעיונות שעולים מתוך תחושת הגוף, ומגיש אותם בחזרה לתחושת הגוף לאישור ולדיוק. ג'נדלין כותב: "בטיפול, ההדהוד הוא השמעת הדבר אותו המטופל מנסה להביע במדויק, בחזרה באוזניו, על ידי המטפל. המטופל לא צריך לחזור על הדברים שביקש לומר משום שדבריו נאמרו ונשמעו. כעת יש מקום בתוכו למשהו חדש שיעלה. יש דממה קצרה. המטופל יושב בדממה וכאשר הוא מרגיש שהגיע הזמן לומר דבר מה, הוא הדבר שעשוי אולי להיאמר, וכאשר הדבר הבא לומר מגיע, הוא לרוב עולה מרמה עמוקה יותר". ההדהוד מעמיק את התהליך ומסייע להעלות תחושות ותכנים מאזור הביניים (Border Zone ) המצוי בין המודע ללא מודע.

4. תפנית פנימית המאפשרת שינוי והתרחבות. הצעד הממשי כרוך בשינוי, בפתיחה של התחושה המורגשת. עד אז התחושה המורגשתנשארה סגורה, דוממת, לא מגיבה, אולם כעת היא משתנה ונפתחת. השינוי כולל גם תחושה של הקלה גופנית, הקלה שהיא עדות

גופנית לכך שמה שנאמר או זוהה, קיבל משמעות ישירה כאשר הוא עולה מתוך התחושה "העמומה".

5. ידיעת הטוב של האורגניזם. האורגניזם מסוגל למלא את עצמו. "אורגניזם של התינוק עוד לפני שנולד, יודע איך אמו אמורה לקבל אותו. הקבלה הזו כוללת זרועות שנושאות ומחבקות אותו, פטמות שמביאות לפיו תחילה נוזל כלשהו ואחר כך חלב אם. התינוק ואמו מהווים יחד מערכת אחת וכל המערכת הזו מוכנה". באורגניזם שלנו קיימת ידיעת הטוב באופן מולד. כאשר אנו ממשאבים את עצמנו (מלשון משאבים) בתוך התהליך, אנו מזכירים לגוף-נפש שלנו את ידיעת הטוב ומאפשרים לו לצאת מהתקיעות.

 

אני חשה התרגשות והכרת תודה בכותבי את מילות הסיכום למאמר. הספקתי לשכוח את תחושת התקיעות שחוויתי וחווית המבוי הסתום מאחורי (אולי עד לפעם הבאה). אני נוכחת
שוב ושוב מניסיוני האישי והמקצועי שמקומות חסומים ותקועים זקוקים לתשומת לבנו יותר מכל. היכולת שלי לשהות באזורי אי הנוחות הפנימיים, בעמימות ובאי בהירות, לתאר את החוויה, לשהות בה ולאפשר לתחושה המורגשת לעלות – הביאה כל פעם מחדש תפנית פנימית – Felt Shift, ולהתרחבות ושינוי. השינוי מתבטא ראשית בתחושה המורגשת- הפנימית-גופנית ולאחר מכן מתגלם באופן מוחשי ומעשי בתוך החיים. כשאני פועלת מתוך התרחבות ונשימה, קשת התגובות שלי רחבה ופתוחה, מה שמאפשר בחירה באופן התגובה וההתנהלות שלי במצבים השונים ובחוויה האישית שלי יכולתי לבחור בכתיבה.
ג'נדלין כותב: "כל הרגשה רעה היא אנרגיה פוטנציאלית לקראת דרך קיום נכונה יותר, אם מעניקים לה את המרחב הדרוש לה כדי לנוע לקראת תיקונה." מניסיוני, תהליך ההתמקדות מאפשר "יציאה מהתקיעות". תחושת התקיעות משתחררת ומאפשרת בחירה בהתנהלות שונה מהדפוס הרגיל והמקובע שלנו. כפי שכותב דר' בטלר: "המבוי הסתום הכרחי להתפתחות שלנו".

 

 

 

 

 ביבליוגרפיה :

  יוג'ין ט ג'נדלין (1978), התמקדות, הוצאת מרקם

  אן וייזר קורנל, ( 1996 ), כוחה של התמקדות, הוצאת אור-עם.

  פיטר לוין, ( 1999 ), להעיר את הנמר, הוצאת אסטרולוג.

(Nail Friedman, ( 2007). Focusing-Oriented Therapy (FOT

 Ann Weiser Cornell. (2005), The Radical Acceptance of Everything, Callune Press

Eugene T. Gendlin. (1996), Focusing-Oriented Psychotherapy, The Guilford Press

Eugene T. Gendlin ,Three Assertions About the Body; The Folio, 12(1)1993

Eugene T. Gendlin. ( 1984 ). The client's client : the edge of awareness. New York : Praeger

Eugene T. Gendlin. (1968).The experiential response.    New York : Grune &Stratton