התמקדות – Focusing – מה היא ?

רקע היסטורי

בשנות ה- 60 המוקדמות החל פרופסור יוג'ין ג'נדלין, פסיכולוג-פילוסוף מאוניברסיטת קליפורניה, לחקור את השאלה : "מדוע פסיכותרפיה עוזרת לאנשים מסוימים ולאחרים לא?" הוא ועמיתיו האזינו להקלטות מאות שיחות של יעוץ פסיכולוגי. לאחר שהקליטו את כל מהלך הטיפול, מהשיחה הראשונה ועד האחרונה, בין מטפלים ומטופלים רבים, הם שאלו הן את המטפלים והן את המטופלים האם הטיפול הצליח, והשתמשו במבחנים פסיכולוגיים לבדוק האם חל שינוי חיובי אצל המטופל. התוצאה היתה שתי קבוצות של קלטות : של פסיכותרפיה מוצלחת ושל פסיכותרפיה לא מוצלחת.

החוקרים השוו בין הקלטות כדי לראות אם אפשר לקבוע מה הם גורמי ההצלחה והכישלון. על פי ההיגיון היה אפשר לשער שמשהו בהתנהגותו של המטפל הוא שקבע אם טיפול יהיה מוצלח או לא. הם הניחו שהמטפלים בטיפול המוצלח היו יותר אמפתיים, גילו התעניינות אמיתית יותר, היו פחות שיפוטיים או יותר חכמים….אך למעשה לא נמצא הבדל משמעותי בהתנהגותם של המטפלים. בשתי הקבוצות המטפלים התנהגו פחות או יותר באופן דומה. ואז האזינו החוקרים למטופלים בקלטות, וכאן הם לפתע גילו דבר מרתק וחשוב: הם גילו הבדל בין הטיפולים המוצלחים והטיפולים הפחות מוצלחים, שאפשר היה לעמוד עליו כבר בפגישה ראשונה או שניה – אצל המטופלים. זה לא היה משהו שהמטופלים למדו בטיפולים מוצלחים, זה היה משהו שהם כבר עשו מרגע שנכנסו לחדר.

ג'נדלין והחוקרים האחרים גילו להפתעתם שהם יכולים לצפות הצלחה בטיפול על ידי האזנה להקלטות שתי השיחות הראשונות של כל מטופל.

מה שהם שמעו היה זה:
בשלב מסויים בפגישה האטו המטופלים שהצליחו בטיפול את דיבורם, כושר הביטוי שלהם הפך פחות טוב, והם החלו לחפש את המילים כדי לתאר משהו שהרגישו באותו רגע. מי שהאזין לקלטות יכול היה לשמוע אותם אומרים משהו כמו : " המממ… איך אני אתאר את זה? זה בדיוק כאן. זה…. אה…. זה….. לא בדיוק כעס… המממ" תכופות היו המטופלים מדברים על תחושה גופנית, " זה פה בחזה שלי.." או " יש לי תחושה מוזרה בבטן".

למטופלים שהצליחו בטיפול הייתה מודעות מעורפלת של משהו שקורה בגופם שהם התקשו לתארו, בעוד שהמטופלים שהטיפול שלהם לא עלה יפה דיברו בצורה ברורה במשך כל הפגישה. הם "נשארו בראש שלהם". הם לא חשו את גופם, והם לא חשו משהו שהיה להם קשה לתאר אותו. אין זה משנה כמה הרבו לנתח את הבעיות שלהם או להסביר אותן או לחשוב עליהן או לבכות בגללן, הטיפול שלהם לא הצליח.

ג'נדלין מצא דרך ללמד את אותה מיומנות רבת עוצמה ויעילה של ריפוי רגשי וכינה אותה "התמקדות"- Focusing.

התמקדות היא מיומנות טבעית שהתגלתה ולא הומצאה. היא התגלתה על ידי צפייה במה שאנשים עושים כשהם מצליחים לערוך שינויים חיוביים בחייהם. היכולת להתמקד היא מתת טבע המצויה אצל כל אדם מלידה : כולנו נולדנו עם היכולת לדעת כיצד אנו חשים מרגע לרגע. אך עבור מרביתנו הפגיעות שסבלנו בילדותנו ותחושת הניכור שספגנו מתרבותנו גרמו לנו לאבד את אמוננו בגוף שלנו וברגשותינו. עלינו ללמוד מחדש כיצד להתמקד. ( ויזר קורנל,1996 ).

תחושה מורגשת – Felt Sense

ג'נדלין כינה בשם התמקדות , תהליך טבעי לחלוטין שבו אדם בא במגע עם סוג מיוחד של מודעות גופנית פנימית. הוא קרא למודעות זו "תחושה מורגשת" – Felt Sense.
במאמרו "שלוש טענות של הגוף " ( 1993 ), ג'נדלין מאפיין סוג זה של חוויה :
• החויה מורגשת, ולא מדוברת או נראית. היא לא מורכבת ממילים או דימויים אלא מתחושה גופנית.
• היא לא מתאימה לשמות או לקטגוריות הנפוצים לרגשות. זו תחושה ייחודית של אדם זה או של מצב זה.
• למרות שתחושה גופנית כזו מגיעה כהרגשה אחת, אנו יכולים להרגיש שהיא מכילה מורכבות. באמצעות תהליך ההתמקדות נוכל לפתוח ולהיכנס אליה.

בהתמקדות לוקח המתמקד את תשומת לבו ונוכחותו אל התחושה המורגשת ( Felt sense ) – תחושה גופנית דרכה אנו חווים ו"מחזיקים" מצבי חיים, בעיות וקונפליקטים. התמקדות בתחושה המורגשת מביאה לתפנית גופנית (Shift ), אשר מובילה לצעד הבא בתהליך. בצעד הבא, שוב מפנה המתמקד את תשומת ליבו ונוכחותו לתחושה המורגשת עד לתפנית הגופנית הבאה וכך הלאה.

בעת ההתמקדות, התחושה המורגשת נחוות לעיתים עמומה, מעורפלת ולא ברורה. על ידי צעדים מסוימים היא עשויה להגיע לכלל מיקוד ולהשתנות.

התמקדות יכולה להביא באופן ישיר את המודעות שלנו וההתבוננות שלנו, לאזור הגבול שבין המודע והלא מודע,border zone"" כפי שקורא לו ג'נדלין Gendlin, 1996)). התהליך כולו נע בצורת משפך ממקום רחב וגלוי יותר, למקום צר, ממוקד, פנימי ועמוק.

המודעות הפנימית הגופנית, מאפשרת לאדם המתמקד להתקדם צעד אחר צעד בתהליך של שינוי וריפוי.

תיאור תהליך התמקדות אישי

כדי להמחיש את הדברים, אתאר תהליך התמקדות אשר אדם עושה עם עצמו ללא נוכחות של אדם אחר :
" שמתי לב לחוסר שקט שנמצא אצלי כרגע בגוף….
חוסר השקט נמצא בעיקר בידיים וברגליים…
שמתי לב שהידיים רוצות לתפוס…. לתפוס את מיכל שנסעה לחו"ל לטפל בענייני ולא שמעתי ממנה כבר שבועיים, וגם לתפוס את יונתן שאמור לקדם את הקורס שאני אמורה להדריך. גם ממנו לא שמעתי כשלושה שבועות.
אני שמה לב שוב לגוף שלי…..ומרגישה חוסר נוחות באזור הכתפיים. בנקודת החיבור שבין בית החזה לידיים….. כמו הרגשה של משהו שרוצה לזוז ולא יכול….
לוקחת לי זמן להיות עם תחושת חוסר הנוחות הזו…….
מרגישה שעולה לחץ……. פתאום עולה המילה פחד……. פחד שישכחו אותי……
זה זה? האם זה מדויק?
אני נמצאת עם המילים " פחד שישכחו אותי " ושמה לב שזה לא מדויק….
יתייחסו…..פחד שלא יתייחסו אלי….
גם זה לא מדויק……
אני חוזרת לגוף. שמה לב שבבית החזה תחושה של לחץ.
כמו נעתקת נשמתי……
עולה תחושה של אימה…….
אני לוקחת זמן להיות עם תחושת האימה הזו…
ואז עולה זיכרון :
אני בת 10 בערך, כועסת על אמא שלי, יוצאת בהפגנתיות מהבית וטורקת אחרי את הדלת. הולכת לפיר בטון בחצר הבית המשותף בו גרנו, ומתיישבת שם. מחכה ומחכה…..
בהרגשה שלי חיכיתי זמן רב מאד….
תחושת העוצמה והכוח שליוותה אותי כשעזבתי את הבית בטריקת דלת, ואמרתי דרך זה " אני כועסת" , מתחלפת בתחושת אימה……
אני שמה לב לגוף שלי. הנשימה שוב נעתקת…..לחץ בבית החזה….
אני נמצאת עם ההרגשה הזו של האימה והלחץ בבית החזה……לוקחת לזה זמן…….
מה הדבר הכי גרוע בכל זה? אני שואלת
ואז עולה ההרגשה שלאף אחד לא אכפת ממני……לאמא שלי לא אכפת ממני…..
עולה שוב הדחף הגופני בידיים – לתפוס…. לתפוס את אמא שלי…..
אני נמצאת עם כל ההרגשה הזו…… שמה לב שהנשימה שלי מתרחבת….
התחושה מתחלפת בעצב……
אני מרגישה אותו בבית החזה……
לאף אחד לא אכפת ממני…..זו הרגשת עמוקה ופנימית של עצב…….
אני נמצא עם ההרגשה הזו….
אני רואה עצמי קמה לאט מהישיבה בפיר הבטון, וחוזרת הביתה מושפלת ראש. פותחת את הדלת. נכנסת הביתה ורואה את אמא שלי מאכילה את האחים התאומים שלי, שנולדו לפני מספר חודשים. אני מסתכלת אליה, אמא מסובבת את הראש אלי ואומרת : אהה…. חזרת…., ופונה שוב להאכיל את אחי התאומים.
פתאום אני מרגישה בגוף הקלה. זה לא שלא אכפת לה ממני….. היא עסוקה….
אני מרגישה שקט בבית החזה…..
אני חוזרת לעצמי שוב בקול על המשפט הזה : זה לא שלא אכפת לה ממני – היא פשוט עסוקה…..
בית החזה שלי שקט עכשו…. לוקחת לי זמן להיות עם ההרגשה הזו…
אני שמה לב שהנשימה שלי נפתחת……
אני נזכרת בסיטואציה העכשוית. במיכל ויונתן …..
זה לא שלא אכפת להם ממני – הם עסוקים….
תחושה של שלווה ושקט ממלאים את גופי ואני מודה על התהליך.

שלבי תהליך ההתמקדות

תהליך ההתמקדות מורכב משלבים. ניתן לראות זאת בדוגמא המתוארת לעייל. התהליך מתקדם דרך השלבים הללו. השלבים מופיעים בסדר זה או אחר, מספר פעמים לאורך התהליך :

• הבאת תשומת הלב לתחושה הגופנית – "שמתי לב לחוסר שקט שנמצא אצלי כרגע בגוף…. חוסר השקט נמצא בעיקר בידיים וברגליים…"
• תיאור ואפיון התחושה הגופנית – " אני שמה לב שוב לגוף שלי…..ומרגישה חוסר נוחות באזור הכתפיים. בנקודת החיבור שבין בית החזה לידיים….. כמו הרגשה של משהו שרוצה לזוז ולא יכול…."
• העלאת מילת מפתח המתארת את התחושה המורגשת – " מרגישה שעולה לחץ……. פתאום עולה המילה פחד……. תחושה של פחד שישכחו אותי……"
• הדהוד המילה שעולה , בחזרה לתחושה המורגשת – " זה זה? זה מדוייק? אני נמצאת עם המילים " פחד שישכחו אותי " ושמה לב שזה לא מדוייק…. יתייחסו…..פחד שלא יתייחסו אלי…. גם זה לא מדויק……"
• היות נוכח עם התחושה המורגשת – " אני לוקחת זמן להיות עם ההרגשה האימה הזו…"
• שאלת "שאלות דיאלוג" את התחושה המורגשת – " מה הדבר הכי גרוע בכל זה? אני שואלת"
• קבלת כל מה שבא – " אני מרגישה שלווה ושקט ממלאים את גופי ומודה על התהליך"

מודל "שערי גישה לתחושה המורגשת"

ניתן לראות כי התהליך מתרחש באמצעות תנועה ומעבר בין התחושה המורגשת למספר מימדים המהווים מעין שערי גישה לתחושה המורגשת.

המודל כולל חמישה מימדים – גוף, שכל, רגש, דמיון ויחסים, ואת התחושה המורגשת שמחברת בין כל המימדים. בדוגמא שלפנינו, ניתן לראות את התנועה והמעברים בין הרגשה בגוף (למשל לחץ פיזי בבית החזה) לבין תחושה מורגשת (למשל אימה), לבין זיכרון (אני בת 10 בערך…) , לבין תחושה מורגשת (למשל עצב) וכן הלאה.

אפשרויות בתהליך ההתמקדות

אפשר להתמקד באופן אישי ( כמו בדוגמא לעייל ) ללא נוכחות אדם אחר, ניתן להתמקד כשלפניך אדם המקשיב לך ואינו מתערב בתהליך, וניתן להתמקד כמטופל, כחלק מתהליך טיפולי ארוך טווח. בכל המקרים הללו, המתמקד או המטופל הוא ה"בעלים" של התהליך ומנהל אותו. יש מצבים בהם מטפל, כחלק מתהליך טיפולי צריך להיות מאד אקטיבי ומתערב בטיפול. גם במצבים אלה, המטפל "מחזיק" עבור המטופל, שנמצא בזמנים אלה במצב יותר רגרסיבי, את האפשרות לחזור ולהיות האדון לתהליך שלו ברגע שיוכל לעשות זאת.

ההתמקדות הוא תהליך מאד מעצים, אשר בונה את היכולת , להיות בעל הבית לתהליכים הפנימיים שלך, ולחייך בכלל.

ההתמקדות מאפשרת, מתוך עמדה סקרנית וחוקרת, להיות בקשר ולהכיל חלקים פנימיים בתוכנו, נסתרים מעיננו ומהתודעה שלנו, ולהעלות אותם אל המודע.

ניתן ללמוד התמקדות

ניתן ללמוד התמקדות. ניתן ללמוד איך לקחת את תשומת הלב לתוך הגוף, לחוש את התחושה המורגשת, להיות איתה, לחוות את התפנית הגופנית, לחוות את השינוי המתרחש, את הריפוי הפנימי.

ניתן ללמוד באופן שיטתי את השלבים בתהליך, לתרגל אותם.

ניתן להביא ריפוי פנימי ועמוק לקשיים, מורכבויות, חרדות וטראומות המתרחשים בתוכנו.

ניתן להתחבר למשאבים הפנימיים שלנו, לעוצמות שלנו ולצמוח.

ביבליוגרפיה
1. יוג'ין ט ג'נדלין. (1978 ). התמקדות. הוצאת מרקם
2. עפרה אילון, מולי להד. ( 1995 ). כל החיים לפניך. הוצאת נורד
3. אן וייזר קורנל. ( 1996 ). כוחה של התמקדות. הוצאת אור-עם
4. Eugene T. Gendlin.(1993).Three assertions about the body. The Folio, 12(1),21-23
5. Eugene T. Gendlin.(1996).Focusing-oriented psychotherapy.The Guilford Press